הבלוג

  ביום שישי התחלנו למסוק את הזיתים, מהר לפני הגשם שיבוא, אחר-כך תהפוך אדמת החרסית של העמק לבוץ טובעני ואי אפשר יהיה להסתובב בחוץ. אחד מחלוצי העמק תיאר את הבוץ המיוחד הזה “שאינו ניתן, לא לכיבוש ולא לייבוש ואפילו אסרנוהו בעבותות המלט וברתמת המדרכות, עדיין הוא פורץ ועובר על גדותיו, ...

זיכרון ילדות – שדרן רדיו מדווח על מותו הפתאומי של גדול אויבי ישראל, ג’מאל עבד אל נאצר, ומיד אחר-כך מתבקשת תגובתו של סגן ראש הממשלה, יגאל אלון, בשם מדינת ישראל, והוא אומר משפט יחיד של נדיבות שנחקק בזיכרוני – “בנפול אויבך אל תשמח!” בשלהי שנות ה-80, בעיצומה של האינתיפאדה הראשונה ...

2 בנובמבר 2020: היום לפני 103 שנים שלח רוזן אנגלי, חבר במסדר הבירית מכתב למיליונר יהודי ובו הבטיח חבל ארץ שלא שייך לו לעם שעדיין לא הגיע לשם. “הצהרת בלפור” קראו לזה. מאז לא מפסיק הריב על אותו חבל ארץ נידח בין העם שקיבל את המכתב לבין העם שישב בו, ...

מכירים את המונח הצרפתי אספריי דאסקליי (L’esprit d’escalier)? אין לי מושג בצרפתית, אבל את זה אני מכיר מקרוב בתוקף הנסיבות – אפשר לכנות זאת כ”חכמת חדר המדרגות”, או כ”חכמה לאחר מעשה”. הכוונה למצב שבו אנו מגיעים לתובנה רק לאחר זמן, לאחר האירוע, כשכבר יצאנו מפגישה או דיון, ככה בדיליי, בחדר ...

בימי השרב מתייבשים שדות המרעה, פריחת הרוזמרין קמלה, פרחי הזעתר והמרווה נוטפי הצוף מתייבשים והדבורים, שכל האביב וראשית הקיץ עסקו בקדחתנות באגירת דבש מתקרבות גם לסוף חייהן. למעשה, דבורות הדבש אינן נחות לרגע בחייהן הקצרים, הן מעופפות לשדות המרעה רצוא ושוב, נושאות את הצוף בזפק אל התאים, ובלילות הקיץ הלוהטים ...

לפני כמה ימים עמרם התקשר ואמר ששמע שאני מחפש עצים להסקה לקראת החורף. עקרתי עכשיו את מטע הרימונים שלי, ליד בית הקברות. לך לשם ותיקח, אמר לי. לקראת סוף היום, כשלהט השמש התרכך קמעה, רתמתי את העגלה הנגררת לג’יפ העמסתי עליה את מסור השרשרת, ויצאתי לבית הקברות המצוי על גבעה ...

בדרך להפגנה בת”א טיפסנו למרומי גבעה חשופה אחת, שמשקיפה מצד אחד על הים ועל כביש 6 ומהצד האחר על העיר הנבנית חריש, פיסת ארץ זעירה שלא השתנתה כנראה בעשרת אלפים השנים האחרונות. גודה ביקש מזור לדלקת הכרונית ברגל, אחרי שכל הרופאים התייאשו או הציעו לרדת עליה עם מסורים, והתקשר לספר ...

כמה זמן מתעצבת האבולוציה עד שרואים את תוצאותיה בטבע? מאה מיליון שנה? מיליון? מאה אלף שנים? אלף? אני חוזה באבולוציה בפעולה מדי יום בגינת הבית. התורמוסים שנזרעו בסתיו מלבלבים עכשיו וגשמי הברכה של החורף ממריצים אותם לגדול לגבהים של גורדי שחקים. עשבי הבר הוותיקים, בעיקר החוביזות, שהתקנאו באחיותיהן התורמוסיות, שנוגעות ...