Tag Archives: #פרותקדושות

אורח: שרל אנדרלן, עיתונאי, חוקר וסופר

פרק זה מתפרסם ימים אחדים אחרי מותו של שמעון פרס, שהביוגרפיה העשירה שלו מוכרת כמעט לכל ילד במדינה. לא כך, יצחק שמיר – בן פלוגתא פוליטי ואידיאולוגי של פרס וגם שותפו לניהול ממשלת האחדות באמצע שנות ה-80. שמיר, ראש הממשלה השביעי, נותר בתודעה הציבורית דמות אניגמטית. ידוע כי הוא לא הסתפק בפעילות טרור נגד ערבים ובריטים לפני קום המדינה אלא גם חיסל יהודים, שסיכנו, לדעתו, את פעולות המרי העברי. הביוגרפיה שלו כפוליטיקאי בימין האידיאולוגי, אפור בד”כ, סרבן עיקש לכל התקדמות מדינית, מוכרת וגם אנו יודעים כי שרת בתפקיד בכיר במוסד. אבל חלקים גדולים מעברו של שמיר לוטים בערפל.

מעטים יודעים כי שמיר יזם פיגוע בקטריולוגי בלונדון, שעלול היה להביא למותם של אלפים. נשמע כאן על אחד מפעיל הלח”י שהתאבד כיוון ששמיר ניהל רומן עם אהובתו ועל הרקע הבולשביקי העלום של משפחת שמיר. האם אביו של שמיר היה קשור לביון הסובייטי? האם יתכן כי יצחק שמיר בעצמו היה בשלב מסוים חפרפרת של מוסקבה? הביוגרפיה היחידה על שמיר נכתבה בצרפתית ומעולם לא תורגמה לעברית. כותב הביוגרפיה, העיתונאי והסופר שרל אנדרלן, הוא אורחנו בפרק זה. הוא יספר על עלילותיו הלא ידועות של ראש הממשלה הכי שתקן והכי מסתורי שהיה בישראל ויציג את טביעת היד בהיסטוריה של האיש, שאף אחד לא יודע עליו הכל.

האזינו, שפטו ושתפו!

       להאזנה בזרימה או להורדת קובץ הקול להאזנה (מומלץ):

להאזנה דרך האתר:

היממה שבין השמיני והתשיעי באפריל 1948 נחרטה בזיכרונם של שני העמים כיממה החשובה ביותר במלחמה שעיצבה את גורלם. נפילתו של הגיבור הלאומי הפלסטיני, עבד אל קאדר אל חוסייני, בקרב על הקסטל והאירועים שהתרחשו בהמשך סימנו את ראשית הנכבה הפלסטינית ואת הניצחון היהודי במלחמה. ספר חדש שעומד לצאת בקרוב מתמקד כולו ביממה האחת הזו ובנרטיבים השונים שהתעצבו בזיכרון של שני העמים. אורחנו הפעם הוא הסופר והעיתונאי, דני רובינשטיין, מחבר הספר, שערך מחקר מקיף, שהתבסס על מקורות ערבים, שלא היו מוכרים, ברובם, לקורא הישראלי. הוא יציג כאן את דמותו של עבד אל קאדר כאסטרטג מחונן ואליל המונים שהוביל את הפלסטינים להצלחות ניכרות בשלבים הראשונים של המלחמה ואת ההשפעה של נפילתו האקראית על המערכה.

מי ירה והרג את עבד אל קאדר אל חוסייני? האם היורה היה חייל יהודי, ששעות אחדות אחר כך נהרג בעצמו בקרב על הקסטל, כפי שמספרת ההיסטוריה העברית של תש”ח?
או שמא היה זה משתף פעולה פלסטיני, שלימים ערפאת שלח מתנקשים לחסלו, כפי שגורס מיתוס פלסטיני נפוץ?

האזינו, שפטו ושתפו!

להאזנה בזרימה, או להורדת הקובץ להאזנה (מומלץ):

להאזנה דרך האתר:

להאזנה לחלק ב’:

[פרות קדושות] פרק 10. הקרב על הקסטל, חלק ב’ – אז מי באמת הרג את עבד אל קאדר?

  אורח: יצחק (איני) עבאדי, מזרחן, איש אשכולות, רב מעללים, בן דגניה א’

בפרק הזה נדון באירועים הדרמטיים שמתרחשים בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות. האם הנרטיב המספר על שבעה צבאות ערב שלחמו נגד מדינת ישראל במלחמת העצמאות היה מיתוס? מה היה כוחם האמיתי של הערבים במלחמה ונגד מי הם נלחמו? למה חיים וייצמן ומנהיגים ציוניים בכירים אחרים לא חתמו על מגילת העצמאות? נספר על הבריטים ועל הציונים שניסו לעכב את הקמת המדינה היהודית ועל מדינות ערביות שסייעו בעקיפין להקמתה. נגניב מבט יוצא דופן על האינטרסים המנוגדים של שליטי ערב בזמן מלחמת העצמאות ועל העוינות הפנימית ביניהם. אורחנו, המזרחן איני עבאדי, חבר קיבוץ דגניה א’, יתעמת גם עם המיתוס הנפוץ של הקרב על הדגניות במלחמת העצמאות. ולבסוף, למה נרצח שליח האו”ם ברנדוט במהלך מלחמת העצמאות ומה עלינו ללמוד מההיסטוריה שלנו על יצירת מיתוסים.

האזינו, שפטו ושתפו!

להאזנה בזרימה, או להורדת הקובץ להאזנה (מומלץ):

לקריאה נוספת:

• יעקב שמעוני: “הערבים לקראת מלחמת ישראל – ערב 1945 – 1948”, המזרח החדש, כרך יב, חוברת 3 (47) 1962.
• יואב גלבר: “פלישת צבאות ערב במאי 1948”, עיונים בתקומת ישראל, כרך 3. המרכז למורשת בן גוריון, אוניברסיטת בן גוריון, 1993.
• יהודה לפידות: “הקרב על רמת רחל”, מכללת הרצוג.
• חרכת אל אסלאם: האחים המוסלמים בפלסטין. עין אל שמס, קהיר (ערבית)

שיעור נדיר בהיסטוריה עם יצחק (איני) עבאדי, מזרחן, איש אשכולות, רב מעללים, בן דגניה א’ 

הנה הגדרה של קיבוץ בויקיפדיה:

“קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים, שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.”
האמנם?
אורחנו, המזרחן יצחק (איני) עבאדי, בן קיבוץ דגניה א’, מתעמת עם המיתוס הנפוץ הקובע שדגניה היתה הקיבוץ הראשון בעולם ומספר את הסיפור הלא ייאמן על ההתיישבות הקיבוצית בערב הסעודית.

וגם על הקשר שבין אסלאם, לאומיות וסוציאליזם ועל החיבור בין להט דתי והתנחלות הרבה לפני שגוש אמונים נולד.
הנה, מה שלא ידענו על סעודיה, שלפני ואחרי אותו יום מכונן בהיסטוריה הציונית, שבו קבוצה של חלוצים וחלוצות חצו את הירדן ליד אום ג’וני, ב-1912, הקימה את דגניה ויצרה את המיתוס על המצאת הקיבוץ.

האזינו, שפטו ושתפו!

להאזנה בזרימה, או להורדת הקובץ להאזנה (מומלץ):

לקריאה נוספת:

ד”ר דורי גולד: “ממלכת האיבה – ערב הסעודית החממה לטרור הבינלאומי החדש”  ידיעות אחרונות, ספרי חמד. עמוד 50.

אמין אל ריחאני: ההיסטוריה של נג’ד (ערבית)

מפקדות ב”הגנה” מפגינות כנגד הספר הלבן, ירושלים 1939

אורח: יצחק (איני) עבאדי, מזרחן, איש אשכולות, רב מעללים, בן דגניה א’  

בפרק הזה נלך אחורה בזמן ונבדוק האם באמת היו שלושה ספרים לבנים בריטיים שכוונו נגד הישוב היהודי, כפי שהמיתוס הנפוץ גורס וכפי שמלמדים אותנו במערכת החינוך. אורחנו, המזרחן יצחק (איני) עבאדי, יציג וינסה להוכיח כי שני הספרים הלבנים הראשונים הם המצאה! אנטי בריטית של התנועה הציונית הרשמית, בעוד שהיא עצמה נהנתה מתמיכה גורפת של הממשל הבריטי, לפחות עד שנת 1935. דווקא כישלונה של התנועה הציונית לגייס עליה המונית לארץ בעת שגבולותיה היו פתוחים יכולה, לדעתו, להסביר את הקנוניה הציונית-בריטית, הבלתי תאמן, להגביל את העלייה היהודית לארץ ישראל. חיים וייצמן וחבריו להנהגה, חייבים, מבחינה זאת, חוב גדול לשליטי הארץ, אוהדי הציונות מהאימפריה הבריטית, שלקחו על עצמם לחלץ אותם מביקורת נוקבת מבית על אוזלת ידם. הסיפור המלא מאחורי הבלוף.

האזינו, שפטו ושתפו!

להאזנה בזרימה, או להורדת קובץ הקול (מומלץ):

 מוזיקה

• שיר הפלמ”ח – Leon Lishner and Friends

הפודקאסט/בלוג הזה עוסק במיתוסים – סיפורים ואירועים, שאמיתותם לא נבחנה עד הסוף, אך הם נטועים היטב בתודעה ובזיכרון הקיבוצי שלנו. סיפורים אלה, שאנחנו מספרים על עצמנו – מאין באנו ולאן אנו הולכים – מעצבים את הזיכרון הקיבוצי והפרטי ואת תבניות החשיבה והאמונות שלנו.

המיתוס מנסה לפרש את המציאות החברתית שלנו, למקם אותנו בתוכה, ולהצביע על הכיוון המועדף אליו עלינו לצעוד, עבור מה אנו נלחמים ומתי עלינו להיות מוכנים למות. מה קרה איתם באמת ואיזה לקח השאירו לנו יוסף טרומפלדור מתל-חי, שרה אהרונסון מניל”י, אורי אילן, שלא בגד בשבי הסורי, שושלת שטורמן מעין חרוד ויצחק רבין, שנרצח בקרב על השלום? מי היה באמת עבד אל-קאדר אל-חוסייני, דמות מיתית עבור האומה הפלסטינית, ואויב מר ליהודים, וכיצד נהרג? מי היה באמת יאסר ערפאת, “הטרוריסט מס’ 1”, שחתם על הסכם אוסלו שבו ויתר על מרבית פלסטין ההיסטורית, וכיצד מת? איך התעצבו המיתוסים של הסכסוך היהודי-ערבי בעיני שני הצדדים? האם תמונת המראה, שבה רואה כל צד בסכסוך את האחר כהתגלמות הרוע ומצדיק את מאבקו ועמדתו באמצעות מיתוסים של גבורה וסבל, מתבססת רק על עובדות המציאות?

לעתים קרובות צועד המיתוס על גבול הדמדומים בין האמת והבדיה, אבל האם בשקר יסודו?

לא בהכרח. המיתוס מושתת, לא אחת, על מאורעות היסטוריים אמיתיים, אבל הגרעין העובדתי המקורי שלהן זוכה בו לעיבוד, להרחבה ולפרשנות, לפעמים מרחיקי לכת.

האם מיתוסים הם שליליים בהכרח? לאו דווקא. בשימושיו הלאומיים-פוליטיים, המיתוס נועד לגייס את בני הקהילה להכיר בלגיטימציה של הסדר המדיני, החברתי והפוליטי הקיים, ואף לנטוע בהם מוטיבציה להגן עליו.

קשה להעלות על הדעת קהילות ומדינות צעירות שיכולות להתגבש, להתפתח ולשרוד, ללא השפה המאחדת של המיתוס. עם זאת, קהילה בריאה ושוחרת חיים יכולה, אף חייבת, לבחון את המיתוסים המכוננים שלה. האם נוכל, למשל, להבין את הסכסוך העמוק שאנו שרויים בו בלי להבין את עובדות היסוד עלינו ועל הצד השני? האם נוכל לרדת לשורשי קיומנו ולהבין את האלימות ושפיכות הדמים שסביבנו מבלי לחקור את סיפורי היסוד שלנו?

מבלי לזלזל, לגנות או להלעיג ננסה כאן לבחון בעין ביקורתית את המיתוסים והסיפורים שאנו נוהגים לספר לעצמנו ולבדוק נרטיבים אלטרנטיביים, גם אם הם עלולים לעורר אי נחת. לפודקאסט/בלוג הזה יש, אם כן, גם אג’נדה חברתית ולפיכך, לא נחשוש לגעת גם בסוגיות תרבותיות, חברתיות, היסטוריות ופוליטיות רגישות.

כל אחד מאורחנו ידבר כאן על אירועים, סיפורים ומיתוסים נפוצים, יותר או פחות, בהיסטוריה הקרובה והרחוקה של הארץ הזאת. כל אורח  יביא עמו סיפור יוצא דופן, מומחיות מיוחדת, או נקודת השקפה, שיכולים להציע גישה אלטרנטיבית לאמיתות מקובלות. תחומי העניין שלנו רחבים – אירועים מהעבר הרחוק והקרוב, דמויות ציבוריות, פוליטיות וצבאיות, נושאי בריאות ותרבות, גידול בעלי חיים וצמחים וכל נושא שבו אוחזות הבריות בדעות או באמונות, שאמיתותן לא נבחנה עד הסוף. לא נטען, כמובן, שהגרסה שלנו היא “האמת” היחידה האפשרית. לכל היותר, נציג באמצעותה חלופה אפשריות לאמיתות אחרות. כמובן, שכל אחד ואחת מן המאזינות והקוראים רשאי לבחור באמת שלו/ה.

אם האזנתם/ן, או קראתם/ן ומצאתם/ן עניין בפודקאסט או בפרקי הבלוג אתם מוזמנים להפיץ אותם הלאה, לחבריכם ולמכריכם. תוכלו גם להגיב כאן, להמליץ ולהירשם לקבלת עדכונים בדוא”ל על העלאת פרקים חדשים. ויש דף פייסבוק שאתם מוזמנים להיכנס אליו, להגיב ולשתף.

האזינו/קראו, שפטו ושתפו!