שקרים אפשר להחליף באמיתות; אולם מיתוסים ניתנים להחלפה רק בנרטיבים.
(ניסים ניקולאס טאלב, “מיטת סדום – תובנות מעשיות”)
|
הפודקאסט/בלוג הזה עוסק במיתוסים – סיפורים ואירועים, שאמיתותם לא נבחנה עד הסוף, אך הם נטועים היטב בתודעה ובזיכרון הקיבוצי שלנו. סיפורים אלה, שאנחנו מספרים על עצמנו – מאין באנו ולאן אנו הולכים – מעצבים את הזיכרון הקיבוצי והפרטי ואת תבניות החשיבה והאמונות שלנו.
המיתוס מנסה לפרש את המציאות החברתית שלנו, למקם אותנו בתוכה, ולהצביע על הכיוון המועדף אליו עלינו לצעוד, עבור מה אנו נלחמים ומתי עלינו להיות מוכנים למות. מה קרה איתם באמת ואיזה לקח השאירו לנו יוסף טרומפלדור מתל-חי, שרה אהרונסון מניל”י, אורי אילן, שלא בגד בשבי הסורי, שושלת שטורמן מעין חרוד ויצחק רבין, שנרצח בקרב על השלום? מי היה באמת עבד אל-קאדר אל-חוסייני, דמות מיתית עבור האומה הפלסטינית, ואויב מר ליהודים, וכיצד נהרג? מי היה באמת יאסר ערפאת, “הטרוריסט מס’ 1”, שחתם על הסכם אוסלו שבו ויתר על מרבית פלסטין ההיסטורית, וכיצד מת? איך התעצבו המיתוסים של הסכסוך היהודי-ערבי בעיני שני הצדדים? האם תמונת המראה, שבה רואה כל צד בסכסוך את האחר כהתגלמות הרוע ומצדיק את מאבקו ועמדתו באמצעות מיתוסים של גבורה וסבל, מתבססת רק על עובדות המציאות?
לעתים קרובות צועד המיתוס על גבול הדמדומים בין האמת והבדיה, אבל האם בשקר יסודו?
לא בהכרח. המיתוס מושתת, לא אחת, על מאורעות היסטוריים אמיתיים, אבל הגרעין העובדתי המקורי שלהן זוכה בו לעיבוד, להרחבה ולפרשנות, לפעמים מרחיקי לכת.
האם מיתוסים הם שליליים בהכרח? לאו דווקא. בשימושיו הלאומיים-פוליטיים, המיתוס נועד לגייס את בני הקהילה להכיר בלגיטימציה של הסדר המדיני, החברתי והפוליטי הקיים, ואף לנטוע בהם מוטיבציה להגן עליו.
קשה להעלות על הדעת קהילות ומדינות צעירות שיכולות להתגבש, להתפתח ולשרוד, ללא השפה המאחדת של המיתוס. עם זאת, קהילה בריאה ושוחרת חיים יכולה, אף חייבת, לבחון את המיתוסים המכוננים שלה. האם נוכל, למשל, להבין את הסכסוך העמוק שאנו שרויים בו בלי להבין את עובדות היסוד עלינו ועל הצד השני? האם נוכל לרדת לשורשי קיומנו ולהבין את האלימות ושפיכות הדמים שסביבנו מבלי לחקור את סיפורי היסוד שלנו?
מבלי לזלזל, לגנות או להלעיג ננסה כאן לבחון בעין ביקורתית את המיתוסים והסיפורים שאנו נוהגים לספר לעצמנו ולבדוק נרטיבים אלטרנטיביים, גם אם הם עלולים לעורר אי נחת. לפודקאסט/בלוג הזה יש, אם כן, גם אג’נדה חברתית ולפיכך, לא נחשוש לגעת גם בסוגיות תרבותיות, חברתיות, היסטוריות ופוליטיות רגישות.
כל אחד מאורחנו ידבר כאן על אירועים, סיפורים ומיתוסים נפוצים, יותר או פחות, בהיסטוריה הקרובה והרחוקה של הארץ הזאת. כל אורח יביא עמו סיפור יוצא דופן, מומחיות מיוחדת, או נקודת השקפה, שיכולים להציע גישה אלטרנטיבית לאמיתות מקובלות. תחומי העניין שלנו רחבים – אירועים מהעבר הרחוק והקרוב, דמויות ציבוריות, פוליטיות וצבאיות, נושאי בריאות ותרבות, גידול בעלי חיים וצמחים וכל נושא שבו אוחזות הבריות בדעות או באמונות, שאמיתותן לא נבחנה עד הסוף. לא נטען, כמובן, שהגרסה שלנו היא “האמת” היחידה האפשרית. לכל היותר, נציג באמצעותה חלופה אפשריות לאמיתות אחרות. כמובן, שכל אחד ואחת מן המאזינות והקוראים רשאי לבחור באמת שלו/ה.
אם האזנתם/ן, או קראתם/ן ומצאתם/ן עניין בפודקאסט או בפרקי הבלוג אתם מוזמנים להפיץ אותם הלאה, לחבריכם ולמכריכם. תוכלו גם להגיב כאן, להמליץ ולהירשם לקבלת עדכונים בדוא”ל על העלאת פרקים חדשים. ויש דף פייסבוק שאתם מוזמנים להיכנס אליו, להגיב ולשתף.
האזינו/קראו, שפטו ושתפו!
אם נציע לאדם עובדה המנוגדת בתכלית לאינסטינקטים שלו, הוא יבחן אותה בחינה קפדנית, ואם הראיות אינן מכריעות הוא יסרב להכיר בה.
מצד שני, אם נציע לו משהו שייתן לו סיבה לפעול בהתאם לאינסטינקטים שלו, הוא יקבל זאת, אפילו אם הראיות קלושות ביותר.
זהו ההסבר למקורם של מיתוסים.
(ברטרנד ראסל) |