פרק 91. רבין

מורשת רבין או מורשת רצח רבין?

מאז שיצחק רבין נרצח מתחולל מאבק ציבורי, תודעתי, פסיכו-פוליטי בין אלה שמבקשים להנציח את הרצח, לבין אלה שמבקשים להכחישו. אך במאבק בינהם מיטשטש בזיכרון הציבורי דיוקנו של רבין, האיש והמנהיג. בראיונות שקיימתי בשנים האחרונות עם אישים שעבדו עם רבין והכירו אותו מקרוב עולים כמה קווי מתאר פחות מוכרים של האיש והמנהיג שהיה.

מוזיקה: הנסיך הקטן. קאבר ענבל פז ועדי חייט

להאזנה לפרק:

לקבלת עדכונים בווטסאפ על פרסום פרקים חדשים (קבוצה שקטה לעדכונים בלבד), הצטרפו בקישור:

https://chat.whatsapp.com/GB9TTyAozv4CHARlx8Nd5U?mode=wwt

 

לקריאת פרק 91. מורשת רבין או מורשת רצח רבין

מאת: יזהר באר

מאז שיצחק רבין נרצח מתחולל מאבק ציבורי, תודעתי, פסיכו-פוליטי בין אלה שמבקשים להנציח את הרצח, לבין אלה שמבקשים להכחיש אותו. 

כדאי לזכור שקרוב למחצית מאוכלוסיית ישראל כיום הם בני 30 ומטה, כלומר הם עדיין לא נולדו כשרבין נרצח ואין להם מושג על האירוע המכונן הזה בתולדות ישראל, מעבר למה שקראו ושמעו.

על רקע זה ראוי להזכיר כי מייד לאחר הרצח החלו לפרוח תיאוריות קונסיפירציה הזויות, שגרסו שרבין לא נרצח בכיכר אלא במכונית בדרכה לבית החולים, שהוא נרצח בכלל בבית החולים איכילוב, שהיתה זאת מזימה של השב"כ להפליל את הימין, שלא יגאל עמיר רצח את רבין אלא שמעון פרס, ועוד גרסאות הזויות מכאן ועד הודעה חדשה.

לפני שנים אחדות קיימתי ריאיון עם שלמה הר-נוי שהיה מפקד היחידה לאבטחת אישים, שמונה לשקם את היחידה לאחר הרצח. בכניסתו לתפקיד הוא בחן את כל החומרים הגלויים והחסויים האפשריים והגיע למסקנה חד משמעית, ששום תיאורית קונספירציה על הרצח לא מחזיקה מים ואין פרטים חסויים, דרמטיים, שיכולים לשנות את התמונה הגדולה שאנחנו מכירים.

אבל בבדיקה שקיים פרופסור יורם פרי, סוציולוג פוליטי מאוניברסיטת תל אביב, 20 שנה אחרי הרצח, נמצא שרק מעט יותר מ-60 אחוזים מהציבור היהודי מאמינים שיגאל עמיר הוא אכן הרוצח.

בקרב הציבור הדתי-לאומי יותר ממחצית הנשאלים טענו בהחלטיות שיגאל עמיר הוא לא הרוצח. 

כלומר, נראה שהנראטיב המבקש להכחיש את הסיפור הפוליטי שבבסיס רצח ראש הממשלה גובר לאט לאט על מאמץ ההנצחה.

אך במאבק בין אלה שמבקשים להנציח את הרצח לבין המבקשים להכחישו, מיטשטש בזיכרון הציבורי דיוקנו של רבין, האיש והמנהיג. בראיונות שקיימתי בשנים האחרונות עם אישים שעבדו עם רבין והכירו אותו מקרוב עולים כמה קווי מתאר פחות מוכרים של האיש והמנהיג שהיה.

יש דבר כזה מוסר במלחמה?

סמוך למותו נפגשתי עם מורל'ה (מרדכי) בר-און, היסטוריון וקצין חינוך ראשי לשעבר, לצורך שיחה על מיתוס דויד וגולית – יחסי הכוחות בזמן מלחמת העצמאות. בר-און, אינטלקטואל מרשים ואיש ספר, זכור גם כמי שכתב את הנאום שנשא הרמטכ"ל רבין בהר הצופים בימי האופוריה, שבוע לאחר סיום קרבות מלחמת ששת הימים. נאומו של רבין/בר-און, עורר אז הד ציבורי רחב ונימתו הנדיבה והמתונה כמעט בלתי נתפסת על רקע אופורית הניצחון ב-67' ובוודאי בנסיבות זמננו: כך למשל:

"הלוחמים בקווים הקדמיים ראו במו עיניהם לא רק את תפארת הניצחון, אלא גם את מחירו… ויודע אני שהמחיר הנורא ששילם האויב נגע אף הוא עמוק בליבם של רבים מהם. יתכן שהעם היהודי לא חונך ולא הורגל לחוש את שמחת הכיבוש והמנצח. לכן מתקבל הדבר ברגשות מעורבים…".

בסיום הראיון, ולאחר שכבר כיביתי את מכשיר ההקלטה, אמרתי לבר-און, שבסופו של יום, יותר מאשר בשל ספריו הרבים ומחקריו, הוא עשוי להיזכר אולי בעיקר בזכות אותו נאום יוצא דופן שהוא כתב עבור רמטכ"ל ששת הימים.
מורל'ה הסתובב אלי ואמר בארשת רצינית: "ראשית, אם אני הייתי נואם את אותו נאום ממש איש לא היה זוכר אותו. זוכרים אותו כי רבין אמר אותו. שנית, אני אמנם כתבתי את הנאום אבל זה היה לפי הנחייתו של רבין."

מה היתה ההנחיה שלו? הסתקרנתי.

"הוא אמר לי רק שתי מילים: 'תכניס מוסר!'".

***

צריך הסדרים מדיניים לפני שהערבים יבינו שצה"ל לא מסוגל לנצח

הסופר חיים באר (לא קרוב משפחה) היה מבאי ביתו של יצחק רבין עוד בתקופת היותו של זה במדבר הפוליטי. בעקבות יוזמת אוסלו פנה באר לרבין וביקש שיסביר לו בארבע עיניים מדוע בחר במהלך התפייסות עם הפלסטינים. באר סיפר לי:

"…באתי אליו והוא אמר לי, תשאל כל מה שאתה רוצה ואענה לך בגילוי לב מוחלט. אבל יש לי בקשה,  אל תעשה רישומים אחרי השיחה, מה שתזכור תזכור ואל תפרסם את זה כל עוד אני בחיים. שאלתי אותו:

"אתה הרי ידוע כנץ, איש צבא שאמר 'לשבור להם את העצמות'. היו לך התבטאויות מאוד בוטות – הוא הרי איש פלמ"ח, מהמחנה האקטיביסטי של אחדות העבודה – איך אתה הולך לעניין הזה של הסכמי שלום?

"אז הוא אמר לי, 'תראה, אני מכיר את צה"ל ויודע את כוחו האמיתי. אינני משוכנע אם הוא יוכל לעמוד מול מתקפה, אבל יש לו דימוי של צבא מאוד חזק. אני רוצה לנצל את דימוי העוצמה הזה עכשיו.

"הוא אמר, 'זה כמו איש עסקים שנוסע במכונית מפוארת ועושה כל מיני דברים כדי ליצור לעצמו דימוי של איש עשיר למרות שלא תמיד הבנק נותן לזה ביטוי. אני רוצה לנצל את הדימוי של הצבא שלנו, עם כוח ההרתעה ועם עוצמה, כזאת או אחרת…'

"הבנתי שודאי הוא רמז על דימונה וכאלה. והוא המשיך, 'אני רוצה לנצל את הדימוי הזה ואיך אנו נתפסים בעיני הצד השני כדי להשיג מה שיותר יתרונות בהסכמים.'

"זה עשה עלי רושם עצום. הוא לא התחבא מאחורי זה שאנחנו הצבא הכי טוב במזה"ת ובעולם, ועם כוח הרתעה אדיר כזה".

***

אנטבה. רבין אמר: 'תכין מכתב התפטרות!'

עמוס ערן היה יועצו של רבין בעת שכיהן כשגריר בארה"ב בשנות ה-70' ואח"כ כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בקדנציה הראשונה של רבין.

ערב מבצע אנטבה תיאם ערן את המהלכים הפוליטיים מטעם ראש הממשלה. כך סיפר לי בריאיון:

יש הרבה דברים שעדיין לא סופרו על מבצע אנטבה. ערב המבצע, בשבת בבוקר, רבין אמר לי, תבוא אליי מוקדם לדירה שלי ברמת אביב, ותנסח החלטת ממשלה לצאת למבצע. באתי אליו הביתה, הוא כבר עמד ליד הדלת, וחיכה לי. הוא אמר לי, 'תראה, אני לא ישנתי כל הלילה. זו החלטה קשה, לשלוח כ-200 חיילים לשחרר 105 בני ערובה, בלי דרך חזרה. אם זה מסתבך, אין דרך חזרה. זה 4,000 קילומטר, טיסה של שבע שעות. התלבטתי עם עצמי כל הלילה, וקיבלתי החלטה.

החשש גדול היה שהאוגנדים יסגרו את שדה התעופה, יכבו את כל התאורה, ואי אפשר יהיה לנחות. אתה מגיע עם טיפת הדלק האחרונה, ארבעה מטוסים כבדים. קיבלתי החלטה, הממשלה צריכה להתכנס בעשר. תתקשר לכל אחד מהשרים. אני רוצה שכל אחד יאמר את עמדתו… הראיתי לו מה שניסחתי, הוא הכניס כמה תיקונים קלים וליווה אותי החוצה.  בפתח המעלית הוא אומר לי, 'עמוס, תכין גם מכתב ההתפטרות. אם המבצע ייכשל, אני אתפטר מחר מהממשלה. תכין את כל המהלכים המתחייבים להתפטרות הממשלה.'"

מדהים!

ערן: "הופתעתי לגמרי. הייתי כבר בחצי אקסטזה, לרוץ מהר להספיק לצלצל לכולם. בני פלד, מפקד חיל אוויר בדיוק צלצל, אמר שהוא לא יכול לחכות להחלטת הממשלה, הוא צריך כבר להוציא את המטוסים. הם יהיו במרחק כזה שאפשר להחזיר אותם, אם תהיה החלטה שלילית. בשיא הזה הוא אומר לי את זה.

"אמרתי לו, 'יצחק, איך אתה מעריך את הסיכוי של המבצע?' הוא הסתכל עליי, ואמר, '50-50. יכול להיות מזל רע וכל העניין ייכשל.'

"שאלתי, 'מה יהיה קנה המידה?' הוא אמר, 'אם יהיו 25 הרוגים, זה כישלון, ואני אמסור מחר מכתב התפטרות.'"

***

אם הערבים לא איתנו אנחנו שמים את המפתחות על השולחן

סמוך ליום השנה ה-28 לרצח רבין נפגשתי לשתי שיחות על המצב עם היועץ האסטרטגי שלו בעבר, ד"ר חיים אסא. דיברנו על כישלון תהליך אוסלו ועל הבוס שאהב, שעבורו ניצח את הבחירות ב-1992, שבישרו על שינוי אפשרי בגורלה של מדינת ישראל. הנה לקט מתוך שתי השיחות:

 אסא: "רבין האמין בהסכם עם הפלסטינים שיכלול את עזה. הרעיון היה שאנחנו נהיה בהסדרים עם הטבעת הראשונה, נחיה בשקט ובטוב עם סוריה ולא יהיה חיזבאללה…

"הפילוסופיה שלו הייתה נכונה כלומר, נטרול הטבעת הראשונה ובכך הורדת המתח מול הטבעת השנייה והשלישית. זה תקף וזה הוכח. לצערי הרב זה לא יושם.

"רבין הבין שהפרוקסיס (של איראן) משמרים את המתח עם הפלסטינים, בהעדר הסדר…

"ההבדל בין רבין לביבי עצום. הוא אין סופי. רבין לא היה מגיע למצב שלנו היום. הפילוסופיה שלו הייתה אקטיבית. היא לא הייתה; 'בואו ננהל את המשבר'. יש תפיסה כזאת בעולם, שאם יש סכסוך עם גופים שנקרא להם טרוריסטים או גרילה, אז בואו ננהל את הסכסוך ונדאג שהלהבות לא יעברו גובה מסוים; מידי פעם סבב, בום, סוגרים את המכסה והולכים לישון. זה לא עובד. רבין היה אקטיבי בתפיסה, זאת אומרת, בואו נגיע איתם להסדרים!  בואו ננטרל את הרצון שלהם לפעול. זה לא היה כזה, שהיה להם משעמם פתאום וקפצו עלינו. לא, הם תכננו את זה במשך שנה. הם הבינו שהם לא מתקדמים לשום מקום, הם נצורים, אז הם התנפלו עלינו".

אסא סיפר גם על ההתלבטות של רבין בין 90'-92', לפני שנבחר לראשות הממשלה בפעם השנייה,  אם להתמודד מול פרס ולהפוך למנהיג מפלגת העבודה.

למה?

אסא: "כי זה נחשב הדחה. אני מצטט את מה שהוא אמר לי".

מה, בגלל ההגינות?

אסא: "כן! הוא אמר 'זה נחשב הדחה, ואני לא עושה את זה'. אמרנו לו: 'אבל זאת לא הדחה'. היה ברור לנו אז, גם מסקרים, שאם הוא עומד בראש מפלגת העבודה, היא מנצחת בבחירות. אמרנו לו: 'תראה, עם שמעון אנחנו לא נוכל לנהל את הממשלה הזאת. רק אם אתה תהיה אז אפשר יהיה לעשות את מה שאתה רוצה'.

"את הדברים האלה גם הסברנו לפרס, שלא היה מוכן לשמוע. אז זה מה שקרה, רבין ניצח בפריימריז ונבחר".

אחת הפעולות שנקט רבין כרוה"מ מול החמאס המתחזק היה גירוש של 400 מפעיליו ללבנון. חלקם הפכו לימים למנהיגי החמאס?

אסא: "זאת הייתה תגובה אמוציונאלית של רבין, הוא פשוט ראה את התמונה של השוטר שנרצח בלוד (ניסים טולדנו. י.ב). זה היה די דומה למה שעשו בבארי ובכפר עזה, הוא ראה איך התעללו בו וחטף חום. די מהר הוא הורה על גירוש ה-400 החמאסיים האלה. זו הייתה טעות".

שמעת ממנו פעם התייחסות לפוטנציאל הנזק של חמאס? 

אסא: "כן. תראה, חמאס נשאר מחוץ להסכם אוסלו, למרות שאחת המטרות של ההסכם היתה להכניס את החמאס לתוך התהליך ולהפוך אותו לגוף פוליטי…

"דובר על זה שבבחירות 96' חמאס ייכנס למערכת הבחירות ויהיה חלק מהרשות הפלסטינית. זה לא קרה. זאת הייתה טעות של שמעון פרס, שהחליף כראש ממשלה את רבין שנרצח, והוא אפשר לבחירות האלה להתקיים בלי החמאס".

אתה חושב שאפשר היה לאלף את חמאס להתמתן?

אסא: "אני חושב שכן".

אתה חושב שב 7.10 התממש הסיוט האסטרטגי של רבין?

אסא: "כן, חד משמעית. לרבין היתה תפיסה אסטרטגית צבאית ברורה וחד משמעית, שלא תמיד הסכמתי איתה, אבל הוא לא כל כך אהב את הויכוח. כלומר, הייתי מתחיל להתווכח איתו, אחרי דקה בערך הוא היה אומר: נגמר הויכוח, הפסדת".

לי שמורה המילה האחרונה?

אסא: "בקיצור, 'תפסיק לבלבל את המוח'".

"זאת היתה התפיסה שהוליכה אותו, וזה מה שהוא רצה לעשות, ורק את זה. הוא אמר: אני רוצה להיות ראש ממשלה בשביל זה. לא ההיפך.

"תפיסה שלו היתה מבוססת על הרתעה.מול הצד השני. כלומר, מי שהולך לאיים עלינו, שיידע שהוא הולך לחטוף מאיתנו בראש. הוא לא אהב ההתגוננות. לכן הוא גם החליט לחסל את פרויקט החץ.

"לרבין היתה קריזה אסטרטגית, ולא ממוטיבציה הומניסטית, לעשות הסדר עם כל הטבעת הראשונה סביבנו. זה היה החלום שלו.

"זאת היתה התפיסה שהוליכה אותו, וזה מה שהוא רצה לעשות, ורק את זה. הוא אמר: אני רוצה להיות ראש ממשלה בשביל זה. לא ההיפך".

ב-1992 ניצבה ישראל לפני בחירות גורליות.

אסא: "חודשיים לפני הבחירות רבין אמר לי: 'אם אנחנו לא מצליחים לעשות בלוק של 61 מנדטים, זאת אומרת, שגם הערבים איתנו, אנחנו שמים מפתחות על השולחן'.

"אמרתי לו: 'אנחנו לא ננצח, אין לנו סיכוי'. ככה חשבתי אז.

"אז הוא אמר: 'אוקיי, אז נשים את המפתחות על השולחן. אני לא הולך להיות ראש ממשלה כדי לגור בירושלים. אני רוצה לעשות הסדר עם כל הסביבה. עם כולם".

עוד לפני אוסלו, לפני שהיו מגעים עם אש״ף, הוא כבר גיבש אסטרטגיה של פיוס? לפני שהוא ידע בכלל שאש״ף ישתף פעולה עם זה?

אסא: "כן. היו לנו הרבה שיחות על זה, אני מדבר על 91'.  את ועידת מדריד, של שמיר, ראינו ביחד בטלוויזיה, כל בוקר. ב-88'-90', רבין הבין שמובארכ מוכן להשתלט על אבו עמאר (ערפאת). מובארכ הבטיח לו שהוא ישתלט על הפרא אדם הזה".

שהוא יביא אותו?

אסא: "כן. כי היה ספק, היה קושי להאמין שמנהיג הכנופיות הזה יעמוד בהסכמים".

זה מעניין. אתה רוצה להגיד שלפני אוסלו כבר היו דיבורים מהצד של רבין על להביא את אש״ף לשולחן?

אסא: "בהחלט. הרבה לפני. אני מדבר עוד על 90'. לרבין היה סיכום עם מובארכ".

בעודו באופוזיציה?

אסא: "לא, הוא היה אז שר הביטחון בממשלת שמיר, אבל אז היה התרגיל המסריח של פרס והם הלכו הביתה. רבין נורא כעס. למה? כי מבחינתו המפתח לעשיית הסדר עם הפלסטינים היה כבר ביד שלו".

למובארכ היתה השפעה כ"כ גדולה על ערפאת?

אסא: "בהחלט, למצרים תמיד יש השפעה על הפלסטינים. אולי לא טוטאלית, אבל בהחלט חזקה ומשמעותית. בלי המצרים אי אפשר לעשות פה כלום".

אתה כאן הופך את הדברים. עד עכשיו הנרטיב המקובל היה, שרק אחרי שהמגעים באוסלו הבשילו, באו לרבין ואמרו לו שיש את זה… ואף ניסו לשכנע אותו שיסכים לקבל. ואתה מציג פה תהליך הפוך; שרבין מראש, עוד לפני אוסלו, יזם את ההתקרבות לפלסטינים לקראת הסכם, ושבעצם אוסלו זה היה שלב מאוחר יותר?

אסא: "כן, בהחלט הפוך. ב-88' היה המשבר עם הסכם לונדון שהתפרק, ואז חוסיין הודיע שהוא לא בעל הבית של השטחים יותר. ואז היו המגעים של רבין עם מובארכ. ברגע שהוא הבין שמובארכ מוכן להיות, איך אני אקרא לזה, האומנת של ערפאת בתוניס… ערפאת נתפס כאיזה מנהיג כנופיות. כאילו מה, מדינה עושה הסכם עם איזה מנהיג כנופיות רחוב? זאת היתה הבעיה. ומי ישלוט בו? מי בכלל מאמין שהוא יעמוד בהחלטות ובסיכומים"?

"התרגיל המסריח, כשהם עפו מהשלטון, ביאס את רבין, כי הוא רצה להתחיל בתהליך הזה עוד משם. לא היה אכפת לו מפרס נובל. הוא לא חי את הפרסים ואת כל הדאווין הזה. אז זה נדחה ל-92'".

מה שאתה אומר במפורש, זה שאוסלו לא הפתיע אותו, אלא שזו היתה התפתחות הגיונית מתוך בניית האסטרטגיה שלו עוד לפני שהוא נבחר?

אסא: "יותר מזה, הוא בנה צוותים שאמורים היו ליצור מגע עם הפלסטינים. אני הייתי גם בצוות. אבל עוד לא הספקנו לזוז, כבר הודיעו לי שהסיפור נגמר כי הפלסטינים בחרו את הזוג שעשה את אוסלו, הירשפלד ופונדק".

רבין ידע על המגעים האלה מההתחלה?

אסא: "כל הזמן."

אז מה הסיפור הזה שבאו לשכנע אותו לתמוך באוסלו?

אסא: "זה סתם סיפורי סבתא של אוהדי שמעון. אין בזה כלום".

***

לתקציר הפרק באתר הארץ:

בצל המאבק על המורשת, שלוש עדויות על רבין מאחורי המיתוס

להאזנה לפרק כאן: