הבלוג

מאת: יזהר באר בפרק 4 בסדרה "אינתיפאדה" של ערוץ 1 (שי להב, יואב לשם, בן שני), מובא סיפור דרדורו לתהום של אוטובוס אגד בדרך לירושלים בידי פועל עזתי, מנקודת מבטו של נהג האוטובוס ובעזרת קטעי ארכיון מאותם ימים. תזכורת: ב-6 ביולי 1989 יצא אוטובוס אגד בקו 405 מהתחנה המרכזית בתל ...

בעקבות הסדרה "אינתיפאדה" בערוץ 1 מאת: יזהר באר קשה אולי להאמין אבל במרבית ימי האינתיפאדה הראשונה, לטלוויזיה הישראלית, שתקרא לימים ערוץ 1, מדורת השבט של הישראלים אז, לא היה כתב מיוחד בשטחים. יושבי הראש של הועד המנהל של רשות השידור היו בד"כ כפופים לאג'נדת השלטון והשלטון, כל שלטון, בעיקר מאז ...

מאת: יזהר באר כשהתחלתי לכתוב שורות אלה הייתי יושב וממתין, כמו כל הישראלים, למטח הטילים והכטב"מים שעשה את דרכו מאדמת איראן מערבה אלינו, ובעודי מאזין לרחש המטוסים החגים מעלי ניסיתי לשאול את עצמי מה היו חושבים על השלב החדש הזה בתולדות הסכסוך שלושת האישים הפלסטינים האלה שידעו לאתגר את המפעל ...

מאת: יזהר באר בגיל שבעים גיליתי, שאשתי בוגדת בי בחמישים השנים האחרונות עם איזה גבר צעיר. התדרדרתי למרה שחורה, והחלטתי לסיים עם כל זה בקפיצת ראש לכנרת. עליתי על המזח הגבוה בטבריה וקפצתי למים. היתה זאת קפיצה מושלמת ובהזדמנות זאת גם שברתי את שיא הצלילה העולמי. נשארתי יומיים וחצי מתחת ...

מאת: יזהר באר אחרי טיפוס לגובה של 1,650 מטר הנשימות הקצרות והנואשות שלי נשמעות באוזני כמו נשימותיה של הכִימֶרָה, המפלצת ההיברידית בעלת ראש של עז, שיודעת "לנשוף את נשימת הלהבה הנוראה". שרירי הרגליים שמכווצים ממחסור באלקטרוליטים כבר לא מגיבים. הם צועקים עצור. כמה טיפש הייתי, שלא מצאתי זמן להתאמן לקראת ...

מאת: יזהר באר קצת אחרי חצות נשמעה חריקה צורמנית מעומק האדמה ואחריה אירע פיצוץ  שהרעיד את הבית על שלוש קומותיו והוא נע אנה ואנה כמו פיסת בד על חבל כביסה ברוח. רצתי החוצה כי אין אלוהים. הייתי לבדי. יכולתי להישבע ששבריר שנייה לפני כן, כמו מבוקש שירו עליו טיל ומנסה ...

בעקבות הניצחון ב-1967 וההתרחבות הפתאומית בשטחי שלטונה, ביצעה מדינת ישראל בשטחו של חצי האי סיני את אחד הניסויים השאפתניים, היקרים וחסרי התוחלת שהתקיימו בתולדותיה: הקמת חבל ימית, או כפי שכונתה אז, "הריביירה הישראלית", לאורך רצועת חוף בתולי של כ- 50 ק"מ בדיונות שבין רפיח לאל-עריש. לא הרבה ישראלים יודעים כי ...

הוא היה אחד האנשים הכי ציוריים, יוצאי דופן ובעלי סתירות שהכרתי. אולי גם בשל זה אהבתי אותו. אתמול בישרה לי מירי, זוגתו, על מותו. נדמה שאין ירושלמי שהיה חשוף בשנות ה-70-90 לעיתונות המקומית, שלא הכיר אותו; מהפכן מוחצן, מפגין נצחי, מעורר מחלוקות, מנסח מכתבי נאצה לשופטים ואנשי שררה שמיישרים לדעתו ...