פרות קדושות עם יזהר באר parot kdoshot WP יזהר באר ואורחיו בוחנים באופן ביקורתי מיתוסים ישראליים שאמיתותם לא הובררה עד הסוף
שנים זה עמד לי על קצה הלשון, דקדק לי באצבעות לחשוף ולספר את הסיפור הזה אבל נמנעתי. לא נעים, הבטחתי לא לספר. הוא ביקש. דרש את זה. ביקש שאמחוק כל זכר מהדבר הזה מהמחשב ומכל מקום אחר, שאשמיד כל איזכור, כל התכתבות בינינו. הבטחתי וקיימתי. עד עכשיו. ויש לי לפחות סיבה מוצדקת אחת לעשות את זה עכשיו – יצחק (בוז'י) הרצוג.
זה קצת ארוך, כי צריך לקפוץ לרגע למערכת הבחירות של 1999, בה התמודדו ראש בראש בנימין נתניהו ואהוד ברק.
זמן מה לפני כן עזבתי את ארגון "בצלם", שאותו ניהלתי במשך 6 שנים והקמתי עם מספר קולגות מהאקדמיה ומהזירה הציבורית, עמותה חדשה בשם "קשב", שנועדה לחקור את התנהלות התקשורת ובעיות הסיקור שלה (נשיא הכבוד היה דויד גרוסמן). האמת, שמפאת חוסר במשאבים, מספר העובדים שלה בתחילת הדרך הסתכם באחד בלבד, וכמו שניתן לשער זה הייתי אני.
אחד התחקירים הראשונים שפרסמתי אז היה על הרדיו הפיראטי. ערוצי הרדיו הפיראטי האידיאולוגיים הופעלו אז בעיקר ע"י ש"ס והימין המתנחלי (ערוץ 7) והיו בעלי השפעה רבה וכלי גיוס אפקטיבי מאוד של מצביעים בזמן בחירות (אפשר לנחש שהנהנה העיקרי מפעילותם היה נתניהו. כמי שעסק בזה אז לא היה לי ספק שזכייתו הראשונה בראשות הממשלה ב- 1996, ברוב זעום, הוכרעה דרך התגייסותם של הערוצים הפיראטיים).
ובכן, אחד מקוראיו של התחקיר המוזכר היה יצחק הרצוג, עו"ד נמרץ ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן, שבאחד הימים הפתיע אותי בשיחת טלפון ממשרדו בת"א. באותה עת כבר הריץ הרצוג את אהוד ברק לראשות הממשלה ופעל נמרצות לחבר חיבורים מאחורי הקלעים. עד כדי כך נמרצות, שהועמד לדין בעקבות כך במה שנזכר בכרוניקות כ"פרשת העמותות", ממנה יצא חבול אך זכאי על הקשקש.
מעולם לא פגשתי בו ולא שוחחתי איתו לפני כן, ולפיכך, הפנייה אלי ביוזמתו של האיש העסוק בהרצת מועמד לראשות הממשלה, הפתיעה וגם שמחה אותי מאחר ואני חייב להודות, זה התברר כמבצע גיוס התרומות הכי מהיר ואפקטיבי שחוויתי מימי כמנהל עמותה.
השיחה שהתנהלה בינינו היתה קצרה ולעניין:
"שלום יזהר, אתם זקוקים לכסף?"
"אהה…בההה… אתה יודע… ככה זה בעמותות… אנחנו מתקיימים מגיוס תרומות…"
"טוב, כמה אתה צריך?"
"אהה…בההה… לא יודע מה להגיד לך… כל עזרה תתקבל כמובן בברכה…"
"טוב, שלח לי את מספר החשבון של העמותה. ביי!"
כעבור יומיים קיבלתי הודעה מהבנק שנכנסה תרומה לעמותה בסך 50,000 דולר.
כמובן שעלצתי מהידיעה ומן ההבנה שהמענק הזה יסייע לצמיחת הארגון הצעיר, לגיוס עובדים ולביצוע פרויקטים חדשים. אך לרגע חלפה במוחי עננה, מה פתאום מתקשר אלי ביוזמתו האיש הזה ונרתם לסייע לארגון הקטן הזה שעושה את ראשית צעדיו, בלי לבקש דבר ובלי להתנות בדבר? האם נותרו צדיקים, אלטרואיסטים במקומותינו?
ואז התיישבתי לנסח מכתב תודה לתורם. אלא שכל מאמצי לברר את זהותו נכשלו. פניתי גם לאמרגן אבל לא קיבלתי תשובה. היה במסמכי הבנק, כך אני זוכר, רק אזכור סתום של JERSEY אך כלום מעבר לזה.
כמה ימים אח"כ קיבלתי הודעה מהבנק על מענק נוסף בסך 50,000 דולר שנכנס לחשבון העמותה. דבר כזה לא קרה לי מעולם.
ואז הגיע טלפון ממשרדו של עו"ד יצחק הרצוג.
"יזהר, אני רוצה שתעשה סקר דחוף … אתה חייב להתגייס, אנחנו מפסידים את הבחירות…אין זמן…" הוא היה בלחץ אטומי.
הו יוסטון, יש לנו בעיה. כאשר יגורתי בא ועכשיו הגיעה שעת התמורה, ואני יודע שבשום פנים ואופן אני לא מוכן לשלם את האתנן.
השבתי לו בערך כך (מן הזיכרון) "לא כדאי שאני אעשה את זה, אתה הרי מבין שקיומו של ארגון חוץ ממשלתי מבוסס על ניתוק מפוליטיקה מפלגתית. אם אני אערוך סקר עבור מפלגה אני מחריב את עתיד הארגון שלי כגוף עצמאי, בלתי תלוי, לא מפלגתי ושלא למטרות רווח. אבגוד במטרות העמותה ובהצדקת קיומה ולא אוכל לשאת עוד את פני בציבור. זה לא יאפשר לנו לקדם את המטרות ואת הערכים, ואת השינוי שאולי גם אתם מבקשים לחולל במדינה. אני חושב שזה צריך להיות אינטרס משותף לנו שלא אענה לבקשתך הזאת…"
ככה בערך נאמרו הדברים. ייאמר לזכותו, ועד היום אני זוכר את זה לטובתו, שאחרי ההסבר הזה הוא לא המשיך ללחוץ. האמנתי שהוא הבין וקיבל, ובכך הסתיימה שיחתנו.
אחרי שהבחירות נגמרו בניצחונו של ברק הופתעתי לקבל שוב הודעה מהבנק שבישרה כי נכנסו לחשבון העמותה 25,000 דולר נוספים, מאותו תורם/ים אנונימי, שעד היום אינני יודע את שמו וגם לא היתה לי הזדמנות להודות לו. בסך הכל נכנסו לחשבון העמותה מאותם מקורות אנונימיים, בתיווכו של יצחק (בוז'י) הרצוג 125,000 דולר.
אינני מבין למה נכנס עוד כסף גם אחרי שסירבתי לדרישה לתת תמורה לאגרה. האם נותר עודף בקופה שלא ידעו מה לעשות איתו? לאלוהי התחמנים הפתרון.
בהתנהלותי שלי לא דבק רבב, כך אני מאמין. כל הכספים, שהתקבלו דווחו כחוק לרשם העמותות ולרשויות המס ושימשו בהמשך במלואם לפעילות העמותה, לפי מטרותיה המוצהרות. וכאמור, לא ביצעתי שום מטלה לבקשתו של המתווך.
כמה חודשים אחר כך התחילה חקירה סביב מה שנודע כ"פרשת העמותות" והרצוג נקרא לתשאול אך שמר על זכות השתיקה.
סמוך להתפוצצות הפרשה הוא התקשר אלי שוב. הוא היה בלחץ אטומי; "תמחוק מיד את כל ההתכתבויות בינינו, תנקה מהמחשב שלך כל אזכור שלי…"
לפני שאסביר למה נזכרתי בכל זה עכשיו, אני רוצה לומר שעד היום אינני יודע מה מקורו של הכסף שהועבר בתיווכו של מי שמכהן כיום כנשיא המדינה. אינני יודע אם אותו רמז שנמצא במסמכי הבנק – JERSEY, העיד שמקור הכספים באיי ג'רסי, המשמשים כמקלט מס, או אולי משהו אחר.
בכתבה שפרסם גידי וייץ בהארץ ב-8.10.2014, בהקשר לפרשת העמותות הוא כתב בין השאר:
"בחקירה התברר, למשל, שכאשר עברו 250 אלף דולר מגוף שאליו היה קשור הרצוג — קרן הרצל שמקום מושבה במקלט מס באיי ג'רזי — לעמותות בישראל, הוא קיבל דיווחים על העברות הכספים באמצעות שליח ותחת אזהרה כתובה: "באופן סודי ביותר". אף אחד לא העז לשלוח פקס."
זה הזכיר לי את ההיסטריה שבה פנה אלי הרצוג בדרישה למחוק את הכל.
ויש עוד משהו, אבל זה יכול להיות סתם תוצר של דמיון חולני.
בריאיון שנתן ד״ר אודי לוי, לשעבר ראש יחידת "צלצל" לאיתור כספי טרור במוסד (שנסגרה), לחדשות 12 הוא אמר בין השאר:
”יש דמות קטארית מאוד מרכזית שמתקשרת מצד אחד לכל הסיוע הקטארי לעזה ומתקשרת בצורה הדוקה לכל הבכירים בלשכת ראש הממשלה. האיש הזה חי וקיים היום – ע׳אנם בן סעד אל סעד. יד ימינו של שליט קטאר. האיש שאמון על כל הזרוע הכלכלית… תבדקו את האיש הזה״.
אל סעד מילא תפקידים משמעותיים במגזר הציבורי והפרטי בקטאר, הקים חברות השקעה וקרנות צדקה במקומות שונים בעולם והואשם במתן שוחד פה ושם, לצורך קידום ההחלטה לקיים את המונדיאל בקטאר (נחשד, בין השאר, ששיחד את ריקרדו טשיירה, יו"ר התאחדות הכדורגל הברזילאית לשעבר בהעברה ישירה של 22 מיליון דולר לחשבון הבנק שלו). הוא גם היה מעורב בהכנסת כספים לעזה.
מעניין, שחברת ההשקעה, האימפריה הענקית, שהקים ב-1994 נקראה "Jersey Group". האם יש קשר בינה לבין ה"ג'רסי" שהופיע במסמכי הבנק בגין התרומות שקיבלתי בתיווכו של הרצוג? אין לי מושג ירוק. רק דמיון פנטזיונרי יכול לעלות דבר כזה על הדעת.
אז למה אני כותב את כל זה עכשיו?
רבים שואלים מה מניע את הנשיא הרצוג לאתרג את נתניהו ואת מסעו להרס הדמוקרטיה ואת מה שנראה כאובססיה להעניק לו חנינה? האם הוא נסחט? האם הוא נושא על גבו קופה של שרצים? האם יש לו סודות מביכים? ממה הוא חושש?
אינני יודע. אבל מהמקרה הפרטי שלי אני יודע, שלהרצוג יש וותק בהליכה על הקו הדק שבין החוק לבין מה שמעבר לו, שהוא עסקן נלהב של מקח וממכר פוליטי, שיש לו סודות ושהוא פחדן והיסטרי. הוא נכנס במהירות ללחץ אטומי.
אז יש בי, בוז'י, הכרת תודה על התרומות הנדיבות שהועברו באמצעותך לעמותה שלי ושעד היום אין לי מושג על מקורן האמיתי. לא שכחתי. אבל הבגידה שלך באזרחי המדינה האהובה שלנו היא בלתי נסלחת. בגדת אנושות בחובת הנאמנות שלך. תרומתך לחורבן הדמוקרטיה, באי התייצבותך נגד מחריביה ובכוונתך לחון את המחולל העיקרי, היא פשע היסטורי, שלא יסולח. ואני מרגיש את עצמי עכשיו פטור מחובת הנאמנות כלפיך.
תמונה: סופשבוע של הארץ