שלמה הלל מת אתמול. יצחק שגב, לשעבר מושל עזה והנספח הצבאי האחרון באיראן, שהתארח כאן באחד הפרקים של “פרות קדושות”, סיפר על המשימה שהטילה ממשלת ישראל על הלל בראשית ימי המדינה – לצאת בשליחותה לעיראק ולארגן את הבאת 120 אלף יהודיה, שממשלת עיראק סירבה לאשר להם לעזוב. הלל הגיע לעיראק בסיפור כיסוי של איש ביון בריטי ונפגש עם ראש ממשלת עיראק, שאמר לו שהיהודים עושים לו צרות, והלל, “כמומחה ביון בריטי” הציע לו לגרשם מעיראק. ואכן כך היה – הפרלמנט העיראקי אישר את הגירוש, לאחר שהיהודים וויתרו על אזרחותם ועל רכושם.
שמח בהישג הגדול חזר הלל לדווח ללוי אשכול, ראש מחלקת ההתיישבות וגזבר הסוכנות היהודית, וסיפר לו על ההצלחה שהשיג וביקש להתחיל מייד בהעלאת יהודי עיראק ארצה. אשכול ענה לו ואמר “אבל אין לי אפילו צריף או אוהל ושמיכה אחת לתת להם. אנו חייבים לדחות עלייה זו במספר חודשים”. עצוב ומדוכא עזב הלל את אשכול והלך לשוטט על חוף הים בתל אביב. לפתע נפגש עם ראש הממשלה בן גוריון ורעייתו שטיילו שם. בן גוריון פנה להלל ושאל: “מה אתה עושה כאן הרי שלחנו אותך להביא לארץ את יהודי עיראק?” הלל סיפר לו על תשובת אשכול. ובן גוריון ענה לו: “אשכול צודק. זה נכון, שאין לו אפילו אוהל אחד ושמיכה אחת. אבל לי אין עם! סע מיד בחזרה לעיראק והבא לארץ את כל 120 אלף יהודי עיראק!”
ואכן כך קרה – בזכות הלל מרבית יהודי עיראק הגיעו בטיסות ישירות מעיראק לישראל וכך, ללא רכושם נקלטו בתנאים נוראיים במעברות.
חשוב, שכל הממורמרים מכל סוג יספרו את הסיפור הזה, הוסיף שגב.
מוקדש לזכרו של שלמה הלל, איש ישר, צנוע ורב מעללים, בן דור שהולך ונעלם. תהיה מנוחתו עדן!
[ובוז לאבישי בן-חיימים למיניהם, שזורעים מדון בארץ בהשראת הבוס הגדול].#פרותקדושותהבלוג