[הבלוג] “מצאו קורבן כדי להזהיר את השאר”

ביום שישי שעבר שחרר שופט בית משפט השלום דב פלוק את פרופ’ נאדירה שלהוב-קיבורקיאן, המרצה לקרימינולוגיה ולעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, שנעצרה ונאזקה בידיה וברגליה כאחרונת הפושעים, בחשד להסתה ולטרור, וסירב לבקשת המשטרה להאריך את מעצרה. במהלך המעצר, הופשטה, נערך עליה חיפוש יסודי והיא ספגה קללות ואיומים. קודם לכן הושעתה קיבורקיאן ע”י הנהלת האוניברסיטה העברית.

אלא שפרופ’ קיבורקיאן כלל לא אמרה ולא כתבה את הדבר העיקרי שיוחס לה ובגינו נעצרה: את הכחשת פשעי המין שבוצעו על ידי החמאס ב-7 באוקטובר בעוטף עזה. את עמדותיה הפוליטיות הידועות והביקורתיות, חזרה והשמיעה בריאיון לניר חסון בהארץ  ב-22 באפריל 2024. בתחילת השבוע זומנה שוב לחקירה במשטרה.

אחד מעמיתיה לשעבר באקדמיה הוא פרופסור דניאל בר-טל, פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת תל אביב (ריאיון עם פרופסור בר-טל ובתו גליה מופיע בפרות קדושות בפרק בין עזה לברלין מסרבים להיות אויבים).

מזועזע מפרשת מעצרה של עמיתתו, ומן ההשלכות הנובעות מכך, שלח אלי את המכתב הבא “מכתב לבני החברה הישראלית”:

“הטוטאליטריות זוחלת וחודרת לחיינו. בלי להרגיש היא מתפשטת ומתרחבת ומגיעה לכל פינה של החיים במדינתינו. לא יספיק הנייר הזה כדי לתאר את אופיה ומשמעותה. אך אספקט אחד החל לזעוק בכל כוחו—המקרטיזם שכבר משתלט כאן, אבל כל פעם מגיע לשיאים חדשים. המקרה של פרופוסור נאדירה שלחוב-קיבורקיאן מאוניברסיטה העיברית זועק לשמים. הריאיון איתה בערב פסח בעיתון הארץ  מגלה את האבסורד, הרוע, והמקרטיזם בכל עוצמתם. היא בטאה את דעותיה שאינן חורגות מדעות של מאות אלפי פלסטינאים אזרחי מדינת ישראל וגם של לא מעט יהודים שגרים בה. אפשר למצוא מאות מאמרים וספרים אקדמיים כתובים על ידי ישראלים שמספרים על ברוטליות של הכיבוש, אפרטהייד, סיפוח, תמיכת של בית המשפט העליון בכיבוש, הסבל של כל האוכלוסיות הפלסטיניות: ילדים, נשים וגברים, הרוע של המתנחלים ופסיביות של חיילי צה”ל לנוכח הפוגרומים שלהם. אני עצמי כתבתי לא מעט על כל המחלות האלה. ויחד איתי כתבו אנשי אקדמיה ישראליים אחרים על שלל הנושאים האלה. אבל למי איכפת מהמשמעויות, התוצאות והלקחים של המעשים הלא מוסריים. המנהיגים והציבור היהודי מתעלם מהם ומדחיקים את הרוע. רוצים להימצא באזור הנוחות כפי שכתבנו (עם פרופסור עמירם רביב) בספר אזור הנוחות של חברה בסכסוך.

“והנה מצאו קורבן אחד, ולא במקרה כדי להזהיר את השאר. קבוצות ימין, חברי כנסת, ערוץ 14, הפרקליטות והמשטרה נטפלו לפרופסור מן המניין, פלסטינית מהאוניברסיטה העברית. בחרו בה כדי להזהיר אנשי האקדמיה כמוני, שיש גבולות לחופש הביטוי בישראל.

“אני קורא את הריאיון איתה וזועם על הנבזות והשפלה שיש במעשיהם. זכותה וחובתה להביע עמדות שמבטאות את התחושות של הפלסטינאים מבלי שהיא קוראת לפגיעה ביהודים ובישראל. מותר להוקיע את ישראל על מעשיה, מותר לחקור את הפשעים שעושה הכיבוש ומותר לה להביע אמונות שאינן מתישבות עם הנרטיב הציוני מבית מדרשם של נתניהו, סמוטריץ ובן גביר.

“אולם מה שצער אותי והווה תמרור אזהרה לבאות אלה מכתבי הנשיא והרקטור של האוניברסיטה העברית. במקום להגן בכל כוחם על הפרופסורית הם מעדיפים להיפטר ממנה ולהשתלח בה. אליהם יש להוסיף ולבקר את הפרקליטות שמהרה להצטרף לציד המכשפות ולא חשבה על עקרון חופש ההבעה והחירות של האקדמיה.

“אני לא מתפלא מהתשובה של שרות בתי הסוהר – הם הרי משרתי המשטר הנוכחי והכהניסט שהוא השר הממונה עליהם. אבל זה לא סוף פסוק. ערוץ  12 הוציא תחקיר שלא היה מבייש את הטלוויזיה הממלכתית הרוסית. זה עוד סימן למה שמתרחש בארץ ומה עוד מחכה לנו. אני מרגיש שאני מסכן הרבה בכותבי את הדברים האלה. אבל ברגע זה פרופסור נאדירה שלהוב-קיבורקיאן הועלתה למוקד, ואחריה יגיע תורם של לא מעט מאנשי אקדמיה שמביעים בכתיבתם ביקורת על הנעשה במדינה. אם לא נעצור את הגל המכוער הזה כעת לא תהיה אקדמיה חופשית בישראל ונהיה למדינה טוטליטרית.”

צילום: נעמה גרינבאום, הארץ