שלמה הלל מת אתמול. יצחק שגב, לשעבר מושל עזה והנספח הצבאי האחרון באיראן, שהתארח כאן באחד הפרקים של “פרות קדושות”, סיפר על המשימה שהטילה ממשלת ישראל על הלל בראשית ימי המדינה – לצאת בשליחותה לעיראק ולארגן את הבאת 120 אלף יהודיה, שממשלת עיראק סירבה לאשר להם לעזוב. הלל הגיע לעיראק בסיפור כיסוי של איש ביון בריטי ונפגש עם ראש ממשלת עיראק, שאמר לו שהיהודים עושים לו צרות, והלל, “כמומחה ביון בריטי” הציע לו לגרשם מעיראק. ואכן כך היה – הפרלמנט העיראקי אישר את הגירוש, לאחר שהיהודים וויתרו על אזרחותם ועל רכושם.
שמח בהישג הגדול חזר הלל לדווח ללוי אשכול, ראש מחלקת ההתיישבות וגזבר הסוכנות היהודית, וסיפר לו על ההצלחה שהשיג וביקש להתחיל מייד בהעלאת יהודי עיראק ארצה. אשכול ענה לו ואמר “אבל אין לי אפילו צריף או אוהל ושמיכה אחת לתת להם. אנו חייבים לדחות עלייה זו במספר חודשים”. עצוב ומדוכא עזב הלל את אשכול והלך לשוטט על חוף הים בתל אביב. לפתע נפגש עם ראש הממשלה בן גוריון ורעייתו שטיילו שם. בן גוריון פנה להלל ושאל: “מה אתה עושה כאן הרי שלחנו אותך להביא לארץ את יהודי עיראק?” הלל סיפר לו על תשובת אשכול. ובן גוריון ענה לו: “אשכול צודק. זה נכון, שאין לו אפילו אוהל אחד ושמיכה אחת. אבל לי אין עם! סע מיד בחזרה לעיראק והבא לארץ את כל 120 אלף יהודי עיראק!”
ואכן כך קרה – בזכות הלל מרבית יהודי עיראק הגיעו בטיסות ישירות מעיראק לישראל וכך, ללא רכושם נקלטו בתנאים נוראיים במעברות.
חשוב, שכל הממורמרים מכל סוג יספרו את הסיפור הזה, הוסיף שגב.
מוקדש לזכרו של שלמה הלל, איש ישר, צנוע ורב מעללים, בן דור שהולך ונעלם. תהיה מנוחתו עדן!
[ובוז לאבישי בן-חיימים למיניהם, שזורעים מדון בארץ בהשראת הבוס הגדול].#פרותקדושותהבלוג
כל כך נכון ומרגש עדיין בכל פעם שמסופר.
יותר מכך, שלמה הלל היה גם קודם העלייה המבריח הראשי של חניכי המחתרת הציונית שנשקפה להם סכנה בעירק.
גם אני זכיתי להיות מוברח למרות שהייתי עדיין ילד, אבל היתה סכנה לחיי וברחתי…. בעזרתו של שלמה האהוב…
שלמה הלל היה אדם נפלא, פגשתי אותו בביתו של ס. יזהר. איש מעניין ורב פעלים למען ישראל ולמעננו.
ההרג ביום האדמה בשנת 76′ היה בהוראה ישירה של הלל.
לא נסלח ולא נשכח!
טוב שאתה זוכר ומזכיר עוד צד של ההיסטוריה המדממת והטראגית של המקום הזה. וגם, שאין צדיקים וקדושים גמורים.
אבא ושלמה היו חברים. ביקרנו בדירתו הקטנה ברסקו בירושלים. וחשוב לציין כי אביו והוא עלו על חשבונם לארץ עוד לפני הקמת המדינה. שלמה למד בגימנסיה הרצליה והתידד שם עם לובה אליאב.
רק נציין שהמוסד לעלייה ב’ כלל קבוצת אנשים שפעלה מתוך אחדות מטרה, ברמות שונות ובמקומות שונים, בעירק, באירן, בישראל ובאירופה. תרומתו רבה ומוערכת. הוא היה דמות מרכזית במעשה העלייה והחילוץ של יהודי עירק. הוא לא היה שחקן יחיד.
בין הפלסטינאים שפה, יש דעה שמתחילה לתפוס יותר ויותר מקום, שהעיראקים אשמים בכל צרותיהם, כי הם עשו טעות נוראה בכך שהסכימו ״כל כך בקלות״ לגרש את היהודים מעיראק. זה גרם לזה שפה בארץ כבר לא היה מקום לכולם. העיראקים, מצידם, גם הם חושבים שעשו טעות, כי אחרי הגירוש ההמוני ההוא (אפילו לא בטוחים במונח גירוש, כי הרי היהודים עזבו ״מרצון״ רק לא ברור מרצון של מי) הם חוו קריסה תרבותית, כלכלית וחברתית שממנה הם לא מתאוששים, לדבריהם, עד עצם היום הזה. אבל זה בטח ובטח דיון אחר.
(חייבת אבל לציין, שכמובן שהיו המון יהודים ציוניים, שרק רצו לעלות, למשל משפחת אבי, אבל היו המון המון, למשל משפחת אמי, שעלו רק מתוך חרדת האין ברירה.)
“לדבריהם”, תמי? דיברת עם כל 120,000 העולים? להד”ם. סבלו מקשיי קליטה כמו כולנו, והשתלבו מצוין.
פנטסטי! זכר צדיק אמיתי, רוח ומעשה לברכה. מהתלמוד הבבלי ועד גלות וגאולת בבל בידי שלמה הלל.
איפה אנחנו ואיפה בית הלל היום? איפה ישנם…
Un grand monsieur. Un homme d’état. Je l’avais interviewé à plusieurs reprises
אכן יהדות מפוארת בת 2500. מצרף כאן את הכתבה על קבר הנביא יחזקאל בצ’יפיל – כפר יחזקאל בין נג’ף לקרבלה https://shezaf.net/1999-8/
תודה! אהבתי אותו מאוד כנערה צעירה, וכתלמידת יסודי … ידענו אז הרבה על המנהיגים שלנו…