הבלוג

הנה עוד אירוניה משובחת של שר ההיסטוריה, סרט תעודה של אל-ג’זירה, שרץ ברשת, מתאר את תעשיית הטילים המשגשגת של החמאס בעזה. בסרט מוצגים המקורות העיקריים לחומרי נפץ, לברזל ולפלדה הנחוצים למפעלי הטילים של גדודי אל קסאם. מקור אחד הוא ראשי קרב של פצצות ישראליות שלא התפוצצו ופורקו לשימוש חוזר של הצד ...

פעם הכרתי בחור חריף שכל, תלמיד בישיבת מיר, שהחליט לעזוב את העולם החרדי לאחר שפקדו אותו שאלות אמוניות, שלא נתנו לו מנוח ואשר לא קיבל עליהן תשובות ראויות ממורי ההלכה בישיבה. עזרתי לו קצת להסתגל לחייו החדשים ומדי פעם נהגתי לארח אותו בביתי. מנחם, כך נקרא לבחור, סיפר לי אז ...

מורל’ה בר-און הסתלק. לעתים רחוקות אתה שומע על מותו של אדם, שלא מקירבה ראשונה וקריאה של כאב פולחת מגרונך, כשאין איש מסביב. כזו היתה תגובתי האינסטינקטיבית כשהתבשרתי על מותו של האיש, שסימל עבור רבים סוג של פטריוטיות נורמאלית, רציונאלית, ליברלית, חפה מרגשנות מזויפת. על מעט אנשים אפשר לומר כי הותירו ...

שלמה הלל מת אתמול. יצחק שגב, לשעבר מושל עזה והנספח הצבאי האחרון באיראן, שהתארח כאן באחד הפרקים של “פרות קדושות”, סיפר על המשימה שהטילה ממשלת ישראל על הלל בראשית ימי המדינה – לצאת בשליחותה לעיראק ולארגן את הבאת 120 אלף יהודיה, שממשלת עיראק סירבה לאשר להם לעזוב. הלל הגיע לעיראק ...

  ביום שישי התחלנו למסוק את הזיתים, מהר לפני הגשם שיבוא, אחר-כך תהפוך אדמת החרסית של העמק לבוץ טובעני ואי אפשר יהיה להסתובב בחוץ. אחד מחלוצי העמק תיאר את הבוץ המיוחד הזה “שאינו ניתן, לא לכיבוש ולא לייבוש ואפילו אסרנוהו בעבותות המלט וברתמת המדרכות, עדיין הוא פורץ ועובר על גדותיו, ...

זיכרון ילדות – שדרן רדיו מדווח על מותו הפתאומי של גדול אויבי ישראל, ג’מאל עבד אל נאצר, ומיד אחר-כך מתבקשת תגובתו של סגן ראש הממשלה, יגאל אלון, בשם מדינת ישראל, והוא אומר משפט יחיד של נדיבות שנחקק בזיכרוני – “בנפול אויבך אל תשמח!” בשלהי שנות ה-80, בעיצומה של האינתיפאדה הראשונה ...

2 בנובמבר 2020: היום לפני 103 שנים שלח רוזן אנגלי, חבר במסדר הבירית מכתב למיליונר יהודי ובו הבטיח חבל ארץ שלא שייך לו לעם שעדיין לא הגיע לשם. “הצהרת בלפור” קראו לזה. מאז לא מפסיק הריב על אותו חבל ארץ נידח בין העם שקיבל את המכתב לבין העם שישב בו, ...

מכירים את המונח הצרפתי אספריי דאסקליי (L’esprit d’escalier)? אין לי מושג בצרפתית, אבל את זה אני מכיר מקרוב בתוקף הנסיבות – אפשר לכנות זאת כ”חכמת חדר המדרגות”, או כ”חכמה לאחר מעשה”. הכוונה למצב שבו אנו מגיעים לתובנה רק לאחר זמן, לאחר האירוע, כשכבר יצאנו מפגישה או דיון, ככה בדיליי, בחדר ...